מערכות יחסים של פרק ב נוטות להיות מורכבות יותר ממערכות יחסים של פרק א. חלק מהמורכבות הזו ניתן לייחס למכשולים לוגיסטיים, שכוללים דברים כמו זמני השהות של שני הצדדים עם הילדים, מצב כלכלי או מרחק מגורים זה מזה. יש גם קשיים רגשיים שבתוכם נכללים דברים כמו היכולת שלנו להכניס מישהו חדש לחיינו, למשפחתנו ולליבנו אחרי שספגנו אכזבה מפרק א, רמת האמון שלנו בעצמנו, באנשים אחרים ובעולם, וכמה החלמנו והתפתחנו ממה שחווינו בפרק א. רובד נוסף של מורכבות קשור בילדים, שכן רוב ההורים הגרושים לא רוצים להעביר את הילדים שלהם פרידה כואבת נוספת או פירוק בית נוסף. לאחרונה מדברים הרבה בתקשורת על איך לזהות סימנים למערכת יחסים אלימה. וכן, זה מאוד חשוב לדעת לזהות מערכת יחסים אלימה. נושא זה חשוב אפילו יותר כשאנחנו מדברים על מערכות יחסים בפרק ב. שכן, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להכניס לחיינו מישהו שעלול לפגוע בנו או בילדים שלנו. עכשיו, אנחנו לא אחראים רק לעצמנו, אנחנו גם אחראיים לילדים שלנו, ולכן זה קריטי שהפעם נעשה בחירה טובה וראויה. אבל, ישנו דגש פחות משמעותי על סימנים לזיהוי קשר רעיל, כבר מההתחלה. שהרי אלימות יש לה פנים רבות והיא לא רק מתבטאת בצורה פיזית. ישנה אלימות סמויה יותר שמתבטאת בצורה מילולית, מנטאלית ו/או כלכלית וגם סוגי האלימות האלו עלולים להוות פגיעה משמעותית בנו ובילדים שלנו. לכן, המטרה שלנו, כהורים המחפשים זוגיות צריכה להיות להימנע גם מסוגים של אלימות סמויה, ולכוון למערכת יחסים זוגית בריאה ומעצימה ולא רעילה ומנמיכה. ישנו פרט "קטן" נוסף שנראה לי שנשכח בדיון הזה, והוא שברגע שאנחנו כבר בתוך מערכת יחסים, רעילה או לא, אנחנו מושקעים. אנחנו מושקעים בבן או בת הזוג שלנו, ובחלום של לחיות חיים משותפים שנים רבות. כשאנחנו מושקעים במישהו ובמשהו אנחנו לא רוצים לצאת ולהתחיל מחדש, אנחנו רוצים לשנות את מה שיש. החברה מסביב גם מעודדת אותנו לא לעזוב מערכות יחסים בקלות, אלא לעבוד עליהן, לתקן אותן. ואם נוסיף להשקעה הרגשית הזו ערבוב כלכלי וילדים...המחיר של לעזוב עולה והמוטיבציה שלנו דווקא לנסות ולתקן את מערכת היחסים הקיימת גוברת. האפשרות של לעזוב את מערכת היחסים נראית פחות ופחות אפשרית, בעיקר אם מדובר במערכת יחסים רעילה שאין בה אלימות גלויה, אלא "רק" אלימות סמויה. רמת המניפולציה בתוך מערכות יחסים אלימות ורעילות מוסיפה לבלבול שלנו ולתחושה שאנחנו בעצם אשמים במה שקורה ושיש לנו את הכוח לשנות את הקשר, לשנות את הדינמיקה. כמובן שלפעמים קורה משהו שכל כך מזעזע אותנו שאנחנו מתעוררים מערפל המניפולציות וכבר מוכנים לקום וללכת, אבל זה בדרך כלל קורה במצבי קיצון שלא כדאי להגיע אליהם. אז איך נוכל לזהות מערכת יחסים רעילה ומסוכנת עוד בשלבים ההתחלתיים, עוד לפני ששילבנו את חיינו עם האדם הפוגעני, עוד לפני שאנחנו מושקעים רגשית? שהרי, אף אחד לא מצהיר ושואל בדייט הראשון, השני או השלישי "אני אדם אלים, אגואיסט עם ערך עצמי נמוך וצורך מתמיד בשליטה, זה מתאים לך?" כל מערכות היחסים האלימות או הרעילות מתחילות גם הן עם המון אופטימיות ונראה שלא ניתן להבדיל בינן לבין מערכות יחסים בריאות וטובות. אז מה בכל זאת שונה? איך תוכלו לזהות מערכת יחסים בעייתית, כשאתם עוד לא מושקעים בקשר הזה, ויחסית קל לכם לקום וללכת? הנה כמה סימנים שיעזרו לך לזהות אדם רעיל (לאו דווקא אלים פיזית), שלא כדאי להתערבב איתו ומערכות יחסים בעייתיות ורעילות, כבר בהתחלה. מדובר במכלול של דברים, שחלקם קשורים בנו וחלקן באדם שמולנו. נתחיל באדם שמולנו: 1. הוא מושלם (אולי מושלם מידי) אחרי שחווינו כמה אכזבות בעולם הדייטינג, פתאום האדם הזה מצליח, כבר מהשיחה הראשונה אולי, לגרום לנו להרגיש שהוא אחר, שיש כאן את כל מה שתמיד רצינו. אנחנו מרגישים שמקשיבים לנו, מחזרים אחרינו, מתעניינים בנו ורוצים אותנו. אם האכזבות הקודמות שלנו היו קשורות במחוייבות למשל, האדם הזה מוכן להתחייב אלינו די מהר, אם הן היו קשורות למיקבול דייטים או לגוסטינג, הוא לא ממקבל ולא נעלם. כל דבר שהפריע לנו בקשרים הקודמים שלנו, לא קיים איתו. על פניו נוכל לשאול: "איך זה יכול להיות משהו רעיל?" אבל אם זה מושלם מידי זו יכולה להיות נורת אזהרה. כמובן שלא כדאי יהיה לסיים את הקשר רק בשל נורה זו, אבל כן כדאי לשים לב אליה, לרשום אותה בראשכם, להמשיך את תהליך ההכרות ולראות אם צצות נורות נוספות. 2. הפצצת אהבה קשרים רעילים רבים מתחילים באינטנסיביות מוגברת. דייטים ארוכים של שעות, שיחות אל תוך הלילה, טקסטים לאורך כל היום, קשר מתמיד. זה משכר, שלא לומר משקר. פתאום היום שלכם מתמלא בבת אחת, וכך גם הלב והראש. זה מרגיש נפלא שמישהו כל כך מתעניין בכם, כל כך רוצה כל הזמן בקרבתכם, בעיקר אם עד עכשיו רוב האנשים שיצאתם איתם נעלמו די מהר. העניין הוא שזו נורה אדומה. נסיך החלומות יכול מהר מאוד להפוך לנסיך הבלהות. מחמאות מרובות, תקשורת תמידית, שאלות חוזרות במשך היום של איפה אתם ומה אתם עושים ועם מי הן נורה אדומה. זה מרגיש שהאדם הזה, מבלי להכיר אותנו אפילו, כבר החליט שאנחנו האדם הנכון בשבילו. האינטנסיביות הזו בהתחלה מתפרשת על ידינו ככנות, אבל אינטנסיביות לא משקפת כנות, אינטנסיביות משקפת חוסר בגרות, חוסר גבולות, מחסור בביטחון עצמי וחיים לא מלאים. לכן, אם אתם מרגישים שאתם יוצאים עם מישהו, וקצב ההיכרות הוא מואץ מידי, המפגשים ארוכים מידי, בתדירות גבוהה מידי, או שהתקשורת בין המפגשים רבה מידי, והמחמאות מוגזמות קצת לרמה של הכרות התחלתית, נסו להאט את הקצב. אנשים בוגרים מבינים שיש לכם חיים מלאים, הכוללים מטלות, מחויבויות אחרות, וגם להם יש את כל אלו. אם תאטו קצת את הקצב הם לא יירתעו מזה. לעומתם, אנשים ילדותיים שיש להם קושי בדחיית סיפוקים ורמת ריכוז עצמי גבוהה, בהחלט יירתעו מזה, וסביר שהקשר יסתיים כבר בשלבים הראשונים. ובמקרה הזה – ניצלתם. 3. זירוז אינטימיות כפי שציינתי בסעיף הקודם, קשרים לא בריאים מתחילים בהרבה מקרים כקשרים מאוד אינטנסיביים ועם תחושה מאוד חזקה של חיבור. אנשים רעילים ירצו מהר מאוד להפוך להיות חלק חשוב בעולם שלכם. הם נכנסים לחייכם כמו רוח סערה. זה יכול להתחיל עם שמות חיבה בשלב מוקדם מידי בהכרות, אולי אפילו כבר בסימוסים הראשונים. זה ממשיך עם רצון עז ליצור מגע פיזי, חיבור רגשי עמוק, מחוייבות, מעבר מגורים משותף ואפילו חתונה. אנשים רעילים רוצים מהר מאוד להתקרב ולשלב חיים עם אדם אחר. הם נוטים לייצר תחושה של סיפור אהבה מהסרטים, נפשות תאומות. אתם תרגישו שסוף סוף מצאתם את האדם שמבין אתכם. הם יגידו לכם שאתם מיוחדים, ושאף פעם הם לא הרגישו כלפי אף אחד כמו שהם מרגישים כלפיכם, אתם התשובה לכל מה שהם חיפשו אי פעם. הם יגידו מהר שהם מאוהבים, שהם רואים את העתיד שלהם איתכם, שכבר במבט הראשון הם ידעו שזה זה. בשביל לשכנע אתכם להזדרז ולשלב את חייכם בחייהם הם יגידו לכם שזה נדיר למצוא אהבה בעולם הזה, ושלא כדאי לחכות או לפקפק בזה. השיחות תהיינה ארוכות ועמוקות. אולי כבר בדייטים הראשונים יכולים לעלות נושאים אישיים ורגישים, סיפורי ילדות קשים, או משברים שהם עברו בחיים, והכל לפרטי פרטים. המטרה בחשיפת הסיפורים האלו היא להגביר את האינטימיות ביניכם. אתם, כמובן תרצו לגרום לאדם שמולכם להרגיש בנוח ולכן תחשפו גם אתם סיפור או שניים קשים מעברכם. הם לומדים אתכם, הם רוצים לדעת מה כואב לכם, מהן החולשות שלכם, איפה הם המקומות שבהם אתם חסרי ביטחון. גם פה, הפתרון הוא להאט. לא להיסחף איתם בפנטזיה שהם מנסים למכור לכם, למרות שהיא מאוד אטרקטיבית. נסו "להקליל" את השיחות. אפשר לדבר על למה התגרשתם בכלליות בהתחלה, ובלי לתת את כל פרטי הפרטים של מה שקרה. שימו לב אם האדם שמולכם דוחק בכם לפרטים יותר "עסיסיים" בסיפור. שכן, אם האדם הזה שאתם נמצאים איתו הוא באמת האדם הנכון בשבילכם, יהיה לו חשוב שגם לכם יהיה נוח עם מה שקורה בקשר, והוא לא ידחוק בכם. הוא ישמח להאט את הקצב בשביל שתרגישו יותר בטוחים איתו. אנשים רעילים, לעומת זאת, יגרמו לכם להרגיש שאתם מבאסים אותם, שאולי אתם לא כאלה נפלאים כמו שהם חשבו, שאתם לא זורמים או קטנוניים, וברוב המקרים אם תעמדו על שלכם ותגידו שזה מוקדם מידי לדעתכם לעבור לגור ביחד או להתחתן בעוד חודש, הקשר יסתיים, וגם פה, זכיתם. 4. שיח של קורבן וגיבור בדינמיקות רעילות מתפתח מהר מאוד שיח של קורבן וגיבור. אנשים רעילים מלאים בביקורת עצמית, שאותה הם משליכים על אנשים אחרים. זה יוצר מצב שבו הסיפורים שהם מספרים תמיד דרמטיים ודיכוטומיים: הם או הגיבור או הקורבן בכל הסיפורים שלהם, לפעמים אפילו שניהם יחד. הסיפורים שלהם גדולים מהחיים. הם יספרו לכם שבני הזוג הקודמים שלהם, או מישהו אחר בחייהם שתלטן, אלים, לא מבין אותם, משוגע, או כל הזמן מתנכל להם. הם עצמם, לעומת זאת, אנשים טובים, עדינים, רגישים ומוכשרים שתמיד עוזרים לכולם ועושים את הדבר הנכון. הם יהיו מלאים בביקורת לגבי איך שהמדינה מתנהלת, איך שהמשטרה מתנהלת איך שמקום העבודה שלהם מתנהל, ואם רק יקשיבו להם, הדברים יתנהלו טוב יותר. זה נכון שלרבים מאיתנו יש ביקורת על איך שדברים מתנהלים, וזה בסדר וחשוב להביע את הביקורת הזו, הדגש פה הוא על ה"איך". אם האדם שמולכם מלא בבוז, מירמור וארס כלפי אנשים אחרים, וחושב שרק לו יש את התשובות, זו נורה אדומה. אם אתם שואלים אותו מה בכל זאת טוב במדינה, מקום העבודה שלו או במשפחה שלו, והוא לא מצליח למצוא שום דבר, קחו בחשבון שגם כשאתם תרגיזו אותו הוא לא יצליח להיזכר בשום דבר טוב לגביכם, וזה יכול להיות מסוכן. שיח כזה קיצוני של גיבור וקורבן בא לידי ביטוי כבר בדייטים הראשונים, וזה תמרור אזהרה מהבהב! 5. אי הבנות חוזרות ונשנות קורה שלפעמים, בעיקר בראשיתו של קשר, נוצרות אי הבנות. אי הבנות בין שני אנשים בוגרים בדרך כלל נפתרות בשיח קצר ומכוון פתרונות. אם אי ההבנות נמשכות ולא נפתרות בקלות, זו נורה אדומה. כאן חלה גם עליכם החובה להבהיר את כוונתכם בצורה ברורה במילים, כדי שהצד השני יוכל להבין אתכם. אם עשיתם זאת, ועדין צצות להן אי הבנות, יתכן ויש כאן משהו אחר. אולי האדם שמולכם לא מעוניין להבין אתכם, אלא לדבוק במה שהוא רוצה, ולהציג זאת כאי הבנה. בדינמיקות רעילות מניפולציות הן דבר שכיח. אם האדם שמולכם טוען שוב ושוב שהוא לא הבין אתכם או שאתם לא הבנתם אותו, יש פה רצון לכפות את רצונו בתחפושת של אי הבנה, וזו מניפולציה. אם אתם נתקלים במצב כזה בחייכם, ואתם מתלבטים אם אי ההבנות נובעות מכם, נסו לחשוב על התקשורת שלכם עם אנשים אחרים בחייכם. האם גם איתם אי ההבנות מרובות כל כך? אם לא, כנראה שזה לא אתם. הדליקו לכם נורה אדומה בראש לגבי אותו אדם. במינימום יש כאן חוסר התאמה תקשורתית ביניכם, דבר שיתסכל אתכם לאורך הקשר. במקסימום יש פה מניפולציות והתפלפלויות מילוליות. בשני המקרים עדיף לשחרר את האדם הזה, ולחפש מישהו שהתקשורת איתו יותר זורמת לכם. 6. פער בין מילים למעשים נורת אזהרה נוספת היא פערים בין מילים למעשים. לפני שאנחנו מכירים מישהו לעומק, אנחנו נוטים להעריך אותו על פי המילים שהוא אומר. אבל, ככל שאנחנו מבלים עם האדם הזה יותר ויותר זמן, אנחנו צריכים גם, ואולי אף יותר, להעריך אותו על פי מעשיו והתנהגותו. גם סימן זה מתגלה בכמה דייטים בודדים. לדוגמה, אדם שמעיד על עצמו במילים שהוא נדיב, אבל לא משאיר טיפ למלצרית, או אדם שהעיד על עצמו באתר ההכרויות שהוא אופטימי, אבל בדייט מדבר רק על הקשיים שיש לו בחיים. כאן, כמו במקרה של אי הבנות, זה עניין של דפוס, ומדובר בדפוס שאנחנו יכולים לקלוט כבר מהפגישות הראשונות. אם האדם שמולנו סותר במעשים את מה שהוא מעיד על עצמו במילים, וזה קורה יותר מפעם אחת, זה צריך להדליק לנו נורה. עכשיו, חשוב שנסתכל גם על עצמנו, כי דינמיקות רעילות ומתעללות נוצרות משילוב של שניים, לא מאחד. זה נכון שיש אנשים רעילים בעולם, אבל אנחנו יכולים למנוע את החיבור שלהם אלינו, וכן, כבר בשלבים הראשונים של ההכרות, עוד הרבה לפני שאנחנו מושקעים במערכת היחסים עד כדי משכנתא וילדים. אז מה בנו "מאפשר" את ההתחברות עם אנשים כאלו? 7. הקשבה לאינטואיציה זה המרכיב החשוב והקשה ביותר, והוא קשור בנו ולא באדם השני. לכל בני האדם יש אינטואיציה, ולמרות שכולנו חושבים שנדע לזהות אדם רעיל, אנחנו לרוב טועים. האינטואיציה שלנו היא הכלי המדויק ביותר שיש לנו לשפוט אנשים אחרים כבר מהכרות קצרה, לא המוח החושב. מכירים את זה ששני כלבים רואים זה את זה ממרחק וכבר הם מגיבים זה לזה? הרי להם אין מוח חושב כמו שלנו יש, אז איך הם יודעים אם הכלב הזה, שנמצא במרחק מהם והם מעולם לא פגשו הוא חבר או אויב? הם לא יודעים, הם מרגישים! במילים אחרות, לפני שאנחנו יודעים מיהו האדם שמולנו, אנחנו מרגישים מיהו. במקרה של בני אדם, המוח החושב מפריע לאינטואיציה שלנו לגרום לנו להרגיש, ולנו לפעול על פי התחושה שעולה בנו. פעמים רבות אנחנו מטילים ספק באינטואיציה שלנו, בעיקר כשהסביבה לא מסכימה איתנו או כשאנחנו רוצים מאוד שקשר יצליח. הסביבה יכולה להגיד לנו שאנחנו בררנים מידי וללחוץ עלינו שניכנס כבר לזוגיות. החברה בישראל היא חברה מאוד משפחתית, ומייחסת חשיבות גבוהה להצלחה בתחום הזוגי והמשפחתי. יתכן וגם אנחנו ספגנו ערכים משפחתיים ורוצים כבר "להסתדר", והקולות החיצוניים מהדהדים את הקול הפנימי שלנו. העניין הוא שבחירה נכונה של בן זוג היא קריטית לאורח החיים שלנו, ולא כדאי לגשת לעניין מתוך לחץ ופזיזות, בעיקר כשיש לנו כבר ילדים שיושפעו מהקשר הזה. עדיף לקחת את הדברים לאט עם כל בן זוג חדש ולהקשיב לספקות שעולים עוד בהתחלה. כדאי לוותר על מי שלא מרגיש מתאים גם אל מול החשש להישאר לבד, וגם אם אנחנו לא "בטוחים". אנחנו בדרך כלל נחפש סיבה נראית לעין, או קונקרטית לסיים מערכת יחסים. העניין הוא שסימני האזהרה הברורים למערכת יחסים רעילה בדרך כלל לא באים לידי ביטוי ממש בפגישות הראשונות, אז אנחנו מתעלמים מהאינטואיציה, שהיא אמורפית יותר ומבוססת על תחושות ולא על עדויות קונקרטיות שניתן בקלות להסביר לעצמנו ולסביבה. חשוב מאוד שלא נתעלם ממנה, שנלמד ונתאמן בלהקשיב לה, ושנפעל על פיה. 8. אני לא נבחנת, אני בוחנת כולנו מתרגשים בדייטים הראשונים, כי כל בן זוג פוטנציאלי מפעיל אצלנו פחד מדחיה. אבל, כפי שציינתי קודם, בחירה נכונה של בן זוג לחיים היא קריטית לאיכות החיים שלנו, ולכן לדייטים הראשונים כדאי להגיע בגישה של "בוחנת" ולא "נבחנת". הרי הדייטים הראשונים הם בעצם אודישן לתפקיד החשוב בחייכם, בן הזוג שלכם. חשוב לשים לב לדברים הקטנים: איך הוא מדבר אליכם ולסביבה? האם נראה שהערכים שלכם דומים? האם אתם רוצים דברים דומים בחיים? האם הקצב שלכם תואם? חשוב שתשאלו את עצמכם "האם הוא מוצא חן בעיני?", ולא רק "האם אני מוצאת חן בעיניו?" להגיע עם השאלה: "האם האדם הזה מתאים לי?" במהלך הדייטים הראשונים חשוב לבחון איך אתם מרגישים בסביבתו? האם השהייה עם האדם הזה נינוחה? שאלות חשובות נוספות הן האם נראה שהאיש הזה אוהב ויודע לעבוד בצוות? האם הוא קשוב לסביבה שלו? כדאי כבר בדייטים הראשונים לחוות את בן הזוג הפוטנציאלי במגוון של סיטואציות: איך הוא מתנהג כשהוא מכיר אנשים חדשים לראשונה? איך הוא כשהוא מפסיד? כשעובר עליו יום רע? כשהוא חולה? 9. אני רוצה פרטנר, לא פרוייקט כשאנחנו באים להעריך בן זוג פוטנציאלי, חשוב להגדיר מה אנחנו מחפשים. לא רק את התכונות החיצוניות המדידות, אלא גם את הכוחות ואת האנרגיות שיש לאדם הזה. החיים מביאים לפתחנו אתגרים רבים, ואנחנו רוצים לידינו אדם שיוכל להתמודד איתם, ביחד איתנו. אנחנו רוצים מישהו שרמת התפקוד שלו לא תצנח ברגע שיהיו קשיים ואנחנו נצטרך גם לסחוב אותו על הגב שלנו. מישהו שיוכל גם לעודד אותנו, לעזור לנו ולתמוך בנו. אנחנו רוצים מישהו שיעבוד איתנו, ולא נגדנו כשקשה. דינמיקות רעילות מתאפיינות בחד צדדיות וחוסר איזון. צד אחד תומך, עוזר, ומעודד, בעוד הצד השני מאשים, מבקר ומתקרבן. הדינמיקה הזו ניכרת כבר מהחודשים הראשונים של מערכת היחסים, אז לפני שאנחנו מחליטים שהאדם הזה הוא בן הזוג שלנו, כדאי לוודא שהוא פרטנר ראוי ולא פרוייקט מתמשך. וההפך הוא חשוב גם, ישנן מערכות יחסים רעילות שמתחילות כשאנחנו חלשים. אולי פוטרנו מהעבודה, אולי חווינו אובדן משמעותי במשפחה, בכל אופן קורה משהו בחיים שלנו שגורם לנו להרגיש זקוקים ואנחנו לא חזקים בנקודת הזמן הספציפית הזו. ואז נכנס לחיינו מישהו שתומך בנו, מרעיף עלינו, רוצה לעזור לנו. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים. התחלות כאלה נראות לנו הרבה פעמים רומנטיות, ומהוות סיפור נפלא, משהו מדהים לספר לנכדים בעוד הרבה שנים. אבל, זה בדיוק אותו חוסר איזון שדיברתי עליו קודם לכן, רק הפוך. מהר מאוד יכול האדם התומך והמרעיף לשנות את פניו ולהפוך ביקורתי, מאשים ודורש. חוסר איזון במערכות יחסים מייצר תחושה של עליונות של צד אחד על הצד השני, וזה לכשעצמו רעיל, גם אם שני הצדדים במערכת היחסים לא התכוונו לכך. מערכות יחסים בריאות הן מאוזנות, מההתחלה. אין צד אחד חלש וצד אחד חזק, אין צד אחד שתומך וצד שני נתמך, אין צד אחד עצוב וצד שני מטפל ומשמח. התחלת מערכת היחסים קובעת את הטון להמשך. בתחילת מערכת היחסים ניטעים זרעי ה"ההסכם הלא רשמי" בין השניים. לכן, אם יש חוסר איזון בהתחלה, ימשיך ויהיה חוסר איזון לאורך כל מערכת היחסים. מטפלים ויועצים זוגיים יגידו שאפשר לשנות את הדינמיקה הזו, אבל האמת היא שזה קשה עד בלתי אפשרי וזוגות מעטים מאוד מצליחים. לכן, שימו לב שלא להמשיך מערכות יחסים שיש בה חוסר איזון. חלק מההתאמה בין בני זוג, וניבוי סיכויי ההצלחה של הזוגיות, זה האיזון ביניהם. מחקרים סוציולוגיים רבים הוכיחו זאת. 10. מנטליות של מחסור אחרי שבילינו לא מעט זמן בעולם הדייטינג, וחווינו כבר כמה אכזבות מהמין השני, עלולה להיווצר תחושה של מחסור. מנטליות של מחסור מגולמת במשפטים כמו: "כל הגברים הטובים כבר תפוסים", "כל הנשים רוצות רק כסף", "לא נשארו גברים נאמנים בעולם" ועוד. ואז לאט לאט אנחנו מפנימים את המשפטים האלו ומפנים אותם כלפי עצמנו: "אף גבר לא רוצה אותי כי...", אף אישה לא תרצה אותי כי..." כך המציאות שאנחנו חווים כאילו שוחקת לנו את הסטנדרטים, ופתאום אנחנו מוכנים להסתפק בפחות: בפחות משיכה, בפחות רקע ותחומי עניין משותפים, בפחות תכונות אופי שרצינו, בהתנהגות פחות ראויה כלפינו. רק בשביל למצוא מישהו. רק בשביל שיהיה שם מישהו שנוכל להגיד לעצמנו ולעולם שאנחנו בזוגיות, שאנחנו אהובים. כך אנחנו מתפשרים על החיים שלנו, שכן לבן הזוג שבחרנו יש השפעה מאסיבית על החיים שלנו. בנקודות הקיצון נמצאות אותן דוגמאות של מערכות יחסים רעילות ואלימות שמסתיימות ברצח, אבל ביניהן ובין מערכות היחסים הבריאות נמצאות גם מערכות יחסים שמסתיימות במעילה כלכלית, בדיכאון עמוק או אלו שבהן אנחנו פשוט חיים יחד, אבל לא מאושרים בחלקנו בעולם הזה. הפתרון הוא דווקא להעלות את הסטנדרטים שלנו לבן הזוג הרצוי לנו. לא להתפשר על תכונה אחת או שתיים שלא מצאנו עד עכשיו, כמו המוכנות שלו להינשא ולהקים משפחה או החום שהיא מפגינה כלפי, אלא להסתכל על האדם שמולנו כמכלול של תכונות ולבחון איך כלל התכונות שלו עלולות להשפיע על חיינו אם נבחר להמשיך ולפתח את הקשר. לסיום, חשוב לי לציין שלא סימן אחד או שניים צריך להכריע את ההחלטה האם להמשיך את הקשר ההתחלתי או לסיימו עוד לפני שהספיק להתפתח, אלא מכלול של דברים. תחשבו איפה אתם בחיים שלכם? עד כמה אתם "נואשים" שהקשר הזה (או איזשהו קשר כבר) יצליח? מה אומרת לכם הבטן, האינטואיציה לגבי הקשר הזה? באיזה מקום נמצא האדם שמולכם? מהן היכולות שהוא מפגין? האם הוא מנסה יותר מידי? האם נראה שהוא כבר החליט שאתם זה מה שהוא חיפש כל החיים? האם יש הלימה בין המעשים שלו והמילים שלו? האם נראה שהוא מנסה לזרז מידי את תהליך ההכרות, ולהגיע לשלב שבו הוא לא צריך להתאמץ יותר? האם הוא ילדותי או ביקורתי בתפישות העולם שלו? איזה מן פרטנר הוא יהיה? הקסם נמצא במכלול, ולא בסימן אחד מהסימנים שנתתי פה.  לא מלמדים אותנו את כל זה. אנחנו בדרך כלל לומדים את זה אחרי שכבר חווינו מערכת יחסים רעילה. העניין הוא שלמערכות יחסים רעילות יש השפעה הרסנית על חיינו, ונזק ארוך שנמשך שנים. זה נכון לכל מערכות היחסים, אבל בעיקר למערכות יחסים רומנטיות של פרק ב. כי בשלב הזה של החיים עלינו לחשוב לא רק על עצמנו, אלא גם על הילדים שלנו, שחוו מספיק קושי כשהתגרשנו. עכשיו חלה עלינו חובה לשמור על עצמנו לא רק בשבילנו, אלא גם בשבילם.

גירושים בסכסוך גבוה – למה ואיך לשנות את זה? ג  ירושים בסכסוך גבוה או גירושים מסוכסכים הם תופעה מוכרת ומאוד נפוצה. למרות שבעיתוני שישי בדרך כלל מופיעים סיפורי גירושים חיוביים, במקרים רבים ישנו מרכיב של סכסוך בתהליך הפרידה. מרכיב זה ברוב הגדול של המקרים פוחת עם הזמן, כאשר שני ההורים בונים מחדש את חייהם ומעבדים את משבר הגירושים ואת הרגשות הקשים, אבל ישנם מקרים שבהם הסכסוך לא פוחת עם הזמן. אז מה גורם לתהליך גירושים בסכסוך גבוה, או לגירושים שנשאים מסוכסכים גם אחרי שנים? קודם נבין את ההבדלים בין השניים. שכן, ברוב מקרי הגירושים שנותרים מסוכסכים גם אחרי הרבה זמן, גם תהליך הגירושים היו אופיין בסכסוך גבוה, אבל ישנם מקרים שבהם למרות שבני הזוג לשעבר התגרשו ללא הליכים משפטיים, הסכסוך הופיע אחרי חתימת ההסכם. לכן, גירושים בסכסוך זה כשהתהליך עצמו מתרחש תוך סכסוך משפטי, וגירושים מסוכסכים זה כאשר ללא קשר לדרך שבה התגרשו בני הזוג – הסכם או הליך משפטי – בני הזוג לשעבר ממשיכים להתנהל בצורה מסוכסכת וקשה בחיי היום יום גם שנים לאחר סיום ההליכים המשפטיים או חתימת ההסכם ביניהם. כלומר, בני הזוג לשעבר לא מצליחים ליישם את ההסכם שנחתם ביניהם או את פסק הדין שניתן להם. הם קוראים עליו תיגר ותובעים לשנותו, מפרים אותו בפועל, מפרשים אותו כל אחד לפי רצונו או מאיימים שוב ושב בתביעות. ישנן סברות רבות שעוסקות בסיבות לגירושים בסכסוך או לגירושים מסוכסכים. יש הסוברים שזה בגלל ממון, כסף, ושאם יש על מה לריב, אז רבים. יש שיגידו שזה בגלל הילדים, ויש שיגידו שיש צד אחד שלא מקבל את הפרידה מבחינה רגשית, ורוצה להמשיך את הקשר גם אחרי הפרידה ומשתמש במריבות כדי להישאר בקשר. יש שטוענים שזה בגלל שאין שוויון בין אבות לאימהות בהקשרים כלכליים ובהקשר של הורות. כל הסיבות האלו, כמובן, נכונות. אבל ישנה סיבה אחת שמאגדת את כולן. גירושים בסכסוך או גירושים מסוכסכים מתרחשים כשזוגיות רעילה מתפרקת. מה זאת אומרת זוגיות רעילה? זוגיות רעילה היא זוגיות שמאופיינת ביחסי תלות, מאבקי שליטה, חוסר איזון, חוסר שוויוניות, ועוד. כמובן שמדובר בספקטרום, בטווח. בצד השפיר כביכול של הספקטרום זו יכולה פשוט להיות דינמיקה לא מאוזנת בין בני הזוג. חוסר איזון יכול להתבטא בהמון דרכים: בחוסר איזון כלכלי, חוסר איזון בהשכלה, חוסר איזון באמפתיה והשקעה בקשר הזוגי לאורך הקשר, ריצוי משמעותי של צד אחד את השני, מניפולציות רגשיות קלות כדי להפעיל את הריצוי הזה ושקרים קטנים. אלו דברים "רגילים" שמתקיימים אצל הרבה זוגות נשואים, ולא בהכרח היינו קוראים לזה "רעיל". אבל לפעמים כשזוג כזה נפרד, חוסר האיזון הזה יגרום לחיכוכים רבים בתהליכי הפרידה ובהמשך החיים כמשפחה גרושה. באמצע הספקטרום אנחנו יכולים למצוא חוסר איזון משמעותי יותר, כמו יחסי מטפל-מטופל בקשר הזוגי, יחסי תלות, ביטול עצמי מתמשך של צד אחד, מחסור משמעותי בכבוד והדדיות, מאבקי כוחות ושליטה בין בני הזוג בתוך הזוגיות, מניפולציות רגשיות משמעותיות יותר, שקרים ובגידות ודינמיקה זוגית שמדגישה כל הזמן לבני הזוג את חוסר הביטחון שלהם ולא מאפשרת להם לצמוח בתחומי החיים. ישנם אנשים רבים שחיים חיים שלמים בתוך זוגיות כזו ולא נפרדים, אבל זה לא אומר שהזוגיות שלהם בריאה וטובה. במצב של פרידה הדינמיקה הזו מתדרדרת ויכולה להגיע למקומות מאוד קשים של סכסוך משמעותי ומתמשך שלא פוחת עם הזמן. יהיו חיכוכים בנוגע לדברים הקטנים ביותר: שעות מעברים, ביגוד וציוד של הילדים, תשלומים מינוריים, וכל דבר שדורש שיתוף פעולה בין ההורים. בקצה השני, הממאיר של הספקטרום נמצאות אותן דינמיקות זוגיות שאותן קל לנו בדרך כלל לזהות כ"רעילות". אנחנו נקרא לזה זוגיות "מאמללת" או "מתעללת". זוהי הדינמיקה שמאופיינת על ידי שליטה בוטה של צד אחד בשני, מניפולציות רגשיות בשילוב שקרים, שכתוב ההיסטוריה, הקטנה, שימוש בטקטיקות של זריעת פחד ובריונות, התעללות מנטלית נראית לעין ולפעמים אף פיזית או כלכלית. זו דינמיקה סוערת עם מריבות מרובות ודרמטיות, הטחת האשמות, עונשים, שתיקות ארוכות, ויכולה אף להתדרדר די מהר, כפי שראינו בשנתיים האחרונות, לאלימות פיזית קשה או לרצח. בזוגיות מסוג זה כדאי מאוד לתכנן את פירוק הזוגיות מבעוד מועד ולהכין תוכנית יציאה ברורה. התפרקות של זוגיות כזו בדרך כלל תגיע לפתחו של בית המשפט ובני הזוג לא יוכלו להתחמק מהליכים משפטיים. כל מערכות היחסים הרעילות מתאפיינות בדפוס מעגלי מוכר המורכב משלושה חלקים עיקריים: 1. שלב האידיאליזציה - מאופיין בתחושות חיבור עזות לבן או בת הזוג. תחושה של נועדנו זה לזו, ושזה בן או בת הזוג המושלמים עבורי. זהו שלב של אושר וחיבור אינטנסיבי בין בני הזוג. פעמים רבות נוצרת תחושה של "אנחנו נגד העולם" ו"אף אחד לא מבין איזו אהבה מיוחדת יש לנו". 2. שלב הפחתת הערך - מאופיין בהתחלה של סדקים בתוך האושר הזה. נראה שהמתח גובר ביניכם, כאשר בדרך כלל צד אחד ינסה לפנות אל השני ולשאול אם הכל בסדר. הצד השני יגיד שכן, אך ימשיך להתנהג בקור או בעוינות בזוגיות. תדירות המריבות תגבר, צד אחד ילך על ביצים כדי להשקיט את המתח, אך ללא הועיל. התנהלות זו תגרום למתח לעלות ולעלות עד שתגיע נקודת הרתיחה. 3. שלב הנטישה - נקרא כך מאחר וישנן מערכות יחסים רעילות שמסתימות בשלב זה, כאשר אחד מבני הזוג מואס בשני ונוטש את מערכת היחסים. בניגוד להן, ישנן מערכות יחסים רעילות שבהן שלב הנטישה הוא רק נטישה זמנית או ריב מאוד קולני ודרמטי ובו איומי נטישה. ולאחר מכן, משלימים בני הזוג ומתחיל כל המעגל מהתחלה, וכך שנים. גירושים בסכסוך גבוה זו תוצאה של התפרקות מערכת יחסים ובה דינמיקה המאופיינת על ידי המאפיינים המעגל הזה, בין אם בצד הקל של הספקטרום ובין אם בצד החמור יותר. כמובן, כשמסתיימת מערכת זוגיות, שבה יש ילדים, מצופה מבני הזוג לשעבר להניח לדפוסי ההתנהלות שהיו מורגלים בהם בתוך הזוגיות, וליצור כעת יחד התנהלות הורית שוויונית, משתפת פעולה והדדית. אך במקרים של זוגיות רעילה בני הזוג לשעבר מעולם לא התנהלו כך, וקשה להם מאוד ליצור דינמיקה כל כך זרה עם אדם מוכר, בעיקר כאשר הם נמצאים בזמן משבר שבו מתרחשים שינויים חיצוניים כל כך רבים. פעמים רבות ישנו חוסר אמון בצד השני שהוא אכן מסוגל או מעוניין לבצע משימות מסוימות, או שיש צד אחד שלא מעוניין לוותר על השליטה שלו ועל רעילות הקשר. הוא לא מעוניין לייצר דינמיקה חדשה ובריאה שבה מילתו שווה למילת השני. הוא מבקש להמשיך את הדינמיקה הלא מאוזנת בכדי שלא לוותר על עליונותו, גם כשהוא זה שביקש לסיים את הקשר. הזוג הזה בעצם לא למד אף פעם לבנות הסכמות, שכן החלטות בדרך כלל כללו תהליך ארוך של מריבות מתישות ובסופן כניעה של צד אחד, רק בכדי לסיים את המתח שיצרו המריבות. מעולם לא באמת היתה הדדיות בקשר, אלא לוחמנות וכניעה. במצב כזה נמשכים דפוסי התנהגות שאפיינו את הזוגיות הרעילה לתוך קשר הגירושים. הצד שידו היה על התחתונה בקשר מגלה במהרה כי הגירושים לא הביאו להפסקת הטרור בחייו בידי בן הזוג לשעבר. הזוגיות כאילו נמשכת, גם בבתים נפרדים. בני הזוג שלשעבר נשארים אותו הזוג שהם היו, מבחינה רגשית, וממשיכים את הדפוס הרעיל המעגלי שתיארתי קודם, גם בתור גרושים. כמה פעמים שמעתם גרוש או גרושה (או אולי אמרתם בעצמכם): "אנחנו בטוב עכשיו" או "הוא נרגע כי יש לו חברה עכשיו" או "היא החליטה להיות נחמדה אלי פתאום", וכעבור כמה שבועות שוב התעוררו חיכוכים? במילים אחרות, מדובר במערכת הורית סוערת מאוד ולא עקבית. פתאום בני הזוג לשעבר כשהם כועסים זה על זה נזכרים שהם בעצם כבר גרושים ולא יכולים להשתמש בגירושים יותר כדי להעניש או לאיים על בן הזוג לשעבר. כך הופכות תגובות הנגד לקיצוניות כמו חסימה בטלפון, צעקות אל מול הילדים, קריעת הילדים מידי ההורה השני בכוח בכוונה להכאיב, אי הסכמה להשתתף בתשלומים מוסכמים ונדרשים, אי הסכמה לבצע את פרטי ההסכם או פסק הדין, שימוש בילדים בכדי להעניש את ההורה השני כמו לבטל זמני שהות או לכרסם בדמות ההורה השני, שיח מאיים ומאשים ופניות מרובות לבית המשפט. חשוב לציין כי לגדול בתוך מערכת הורית סוערת שכזו זו חוויה מאוד מאוד קשה. חלק חשוב מאוד מהביטחון שלנו נבנה על כך שאנחנו יכולים לסמוך על הדמויות הטיפוליות שלנו, וכך גם על עצמנו ועל העולם. סערות רגשיות תכופות בין ההורים, המחלחלות לתוך חייהם של הילדים ומערערות את היציבות, משפיעות בצורה מאוד לא טובה על הערך העצמי של הילדים ועל סיכויי ההצלחה שלהם בכל תחומי החיים. אז מה עושים? 1. תעבדו על נפרדות רגשית מבן או בת הזוג לשעבר. גם אם אינכם אוהבים כבר את בן הזוג לשעבר, מדובר באדם שהשפיע רבות על חייכם. תלמדו מחדש את עצמכם ללא האדם הזה ותשקיעו בלחזק את הקול שלכם אל מול עצמכם ואל מול העולם. 2. תתאבלו על הקשר, על המשפחה שהתפרקה על החלום שנשבר. שכן, גם אם אתם שמחים שהקשר הסתיים, האבל עליו ועל מה שלא היה בו יתן לכם כוחות שלא ליפול למניפולציות הרגשיות ורגשות האשם מול בן הזוג לשעבר ומול הילדים. 3. תלמדו את הדפוס, ואל תשתפו איתו פעולה. תזהו את הדפוסים המתמשכים ותנסו לפעול אחרת ממה שטבעי לכם, גם אל מול הצפות רגשיות. 4. תיצרו אתם דינמיקה חדשה, בכך שתנהגו בבן או בבת הזוג לשעבר בקורקטיות, כאילו מדובר באדם זר. כשתדמו את בן הזוג לשעבר כאדם זר, יהיה לכם קל יותר לא להשתתף איתו בשיח רגשי המביע כעס או עצב. 5. תקפידו לשמור על גבולות ההסכם או פסק הדין ולבסס אותם היטב לפני שתאפשרו מקום לגמישות, גם אם הדבר מגביל אתכם. 6. תתמקדו במה שקורה בבית שלכם, בחיים שלכם ובקשר שלכם עם הילדים שלכם, ולא בבן או בבת הזוג לשעבר ומה שהם עושים. כך, לילדים שלכם יהיה לפחות בית אחד שליו ורגוע, עם הורה עקבי ויציב שפנוי להם רגשית. גירושים רעילים נוצרים מזוגיות רעילה. המצב לא נולד עם הגירושים, הוא היה שם כבר קודם. קיבלתם הזדמנות, דרך הגירושים להבריא את חייכם ואת חיי הילדים שלכם. תתאמצו לנצל את ההזדמנות הזו.