מערכות יחסים של פרק ב נוטות להיות מורכבות יותר ממערכות יחסים של פרק א. חלק מהמורכבות הזו ניתן לייחס למכשולים לוגיסטיים, שכוללים דברים כמו זמני השהות של שני הצדדים עם הילדים, מצב כלכלי או מרחק מגורים זה מזה. יש גם קשיים רגשיים שבתוכם נכללים דברים כמו היכולת שלנו להכניס מישהו חדש לחיינו, למשפחתנו ולליבנו אחרי שספגנו אכזבה מפרק א, רמת האמון שלנו בעצמנו, באנשים אחרים ובעולם, וכמה החלמנו והתפתחנו ממה שחווינו בפרק א. רובד נוסף של מורכבות קשור בילדים, שכן רוב ההורים הגרושים לא רוצים להעביר את הילדים שלהם פרידה כואבת נוספת או פירוק בית נוסף. לאחרונה מדברים הרבה בתקשורת על איך לזהות סימנים למערכת יחסים אלימה. וכן, זה מאוד חשוב לדעת לזהות מערכת יחסים אלימה. נושא זה חשוב אפילו יותר כשאנחנו מדברים על מערכות יחסים בפרק ב. שכן, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להכניס לחיינו מישהו שעלול לפגוע בנו או בילדים שלנו. עכשיו, אנחנו לא אחראים רק לעצמנו, אנחנו גם אחראיים לילדים שלנו, ולכן זה קריטי שהפעם נעשה בחירה טובה וראויה. אבל, ישנו דגש פחות משמעותי על סימנים לזיהוי קשר רעיל, כבר מההתחלה. שהרי אלימות יש לה פנים רבות והיא לא רק מתבטאת בצורה פיזית. ישנה אלימות סמויה יותר שמתבטאת בצורה מילולית, מנטאלית ו/או כלכלית וגם סוגי האלימות האלו עלולים להוות פגיעה משמעותית בנו ובילדים שלנו. לכן, המטרה שלנו, כהורים המחפשים זוגיות צריכה להיות להימנע גם מסוגים של אלימות סמויה, ולכוון למערכת יחסים זוגית בריאה ומעצימה ולא רעילה ומנמיכה. ישנו פרט "קטן" נוסף שנראה לי שנשכח בדיון הזה, והוא שברגע שאנחנו כבר בתוך מערכת יחסים, רעילה או לא, אנחנו מושקעים. אנחנו מושקעים בבן או בת הזוג שלנו, ובחלום של לחיות חיים משותפים שנים רבות. כשאנחנו מושקעים במישהו ובמשהו אנחנו לא רוצים לצאת ולהתחיל מחדש, אנחנו רוצים לשנות את מה שיש. החברה מסביב גם מעודדת אותנו לא לעזוב מערכות יחסים בקלות, אלא לעבוד עליהן, לתקן אותן. ואם נוסיף להשקעה הרגשית הזו ערבוב כלכלי וילדים...המחיר של לעזוב עולה והמוטיבציה שלנו דווקא לנסות ולתקן את מערכת היחסים הקיימת גוברת. האפשרות של לעזוב את מערכת היחסים נראית פחות ופחות אפשרית, בעיקר אם מדובר במערכת יחסים רעילה שאין בה אלימות גלויה, אלא "רק" אלימות סמויה. רמת המניפולציה בתוך מערכות יחסים אלימות ורעילות מוסיפה לבלבול שלנו ולתחושה שאנחנו בעצם אשמים במה שקורה ושיש לנו את הכוח לשנות את הקשר, לשנות את הדינמיקה. כמובן שלפעמים קורה משהו שכל כך מזעזע אותנו שאנחנו מתעוררים מערפל המניפולציות וכבר מוכנים לקום וללכת, אבל זה בדרך כלל קורה במצבי קיצון שלא כדאי להגיע אליהם. אז איך נוכל לזהות מערכת יחסים רעילה ומסוכנת עוד בשלבים ההתחלתיים, עוד לפני ששילבנו את חיינו עם האדם הפוגעני, עוד לפני שאנחנו מושקעים רגשית? שהרי, אף אחד לא מצהיר ושואל בדייט הראשון, השני או השלישי "אני אדם אלים, אגואיסט עם ערך עצמי נמוך וצורך מתמיד בשליטה, זה מתאים לך?" כל מערכות היחסים האלימות או הרעילות מתחילות גם הן עם המון אופטימיות ונראה שלא ניתן להבדיל בינן לבין מערכות יחסים בריאות וטובות. אז מה בכל זאת שונה? איך תוכלו לזהות מערכת יחסים בעייתית, כשאתם עוד לא מושקעים בקשר הזה, ויחסית קל לכם לקום וללכת? הנה כמה סימנים שיעזרו לך לזהות אדם רעיל (לאו דווקא אלים פיזית), שלא כדאי להתערבב איתו ומערכות יחסים בעייתיות ורעילות, כבר בהתחלה. מדובר במכלול של דברים, שחלקם קשורים בנו וחלקן באדם שמולנו. נתחיל באדם שמולנו: 1. הוא מושלם (אולי מושלם מידי) אחרי שחווינו כמה אכזבות בעולם הדייטינג, פתאום האדם הזה מצליח, כבר מהשיחה הראשונה אולי, לגרום לנו להרגיש שהוא אחר, שיש כאן את כל מה שתמיד רצינו. אנחנו מרגישים שמקשיבים לנו, מחזרים אחרינו, מתעניינים בנו ורוצים אותנו. אם האכזבות הקודמות שלנו היו קשורות במחוייבות למשל, האדם הזה מוכן להתחייב אלינו די מהר, אם הן היו קשורות למיקבול דייטים או לגוסטינג, הוא לא ממקבל ולא נעלם. כל דבר שהפריע לנו בקשרים הקודמים שלנו, לא קיים איתו. על פניו נוכל לשאול: "איך זה יכול להיות משהו רעיל?" אבל אם זה מושלם מידי זו יכולה להיות נורת אזהרה. כמובן שלא כדאי יהיה לסיים את הקשר רק בשל נורה זו, אבל כן כדאי לשים לב אליה, לרשום אותה בראשכם, להמשיך את תהליך ההכרות ולראות אם צצות נורות נוספות. 2. הפצצת אהבה קשרים רעילים רבים מתחילים באינטנסיביות מוגברת. דייטים ארוכים של שעות, שיחות אל תוך הלילה, טקסטים לאורך כל היום, קשר מתמיד. זה משכר, שלא לומר משקר. פתאום היום שלכם מתמלא בבת אחת, וכך גם הלב והראש. זה מרגיש נפלא שמישהו כל כך מתעניין בכם, כל כך רוצה כל הזמן בקרבתכם, בעיקר אם עד עכשיו רוב האנשים שיצאתם איתם נעלמו די מהר. העניין הוא שזו נורה אדומה. נסיך החלומות יכול מהר מאוד להפוך לנסיך הבלהות. מחמאות מרובות, תקשורת תמידית, שאלות חוזרות במשך היום של איפה אתם ומה אתם עושים ועם מי הן נורה אדומה. זה מרגיש שהאדם הזה, מבלי להכיר אותנו אפילו, כבר החליט שאנחנו האדם הנכון בשבילו. האינטנסיביות הזו בהתחלה מתפרשת על ידינו ככנות, אבל אינטנסיביות לא משקפת כנות, אינטנסיביות משקפת חוסר בגרות, חוסר גבולות, מחסור בביטחון עצמי וחיים לא מלאים. לכן, אם אתם מרגישים שאתם יוצאים עם מישהו, וקצב ההיכרות הוא מואץ מידי, המפגשים ארוכים מידי, בתדירות גבוהה מידי, או שהתקשורת בין המפגשים רבה מידי, והמחמאות מוגזמות קצת לרמה של הכרות התחלתית, נסו להאט את הקצב. אנשים בוגרים מבינים שיש לכם חיים מלאים, הכוללים מטלות, מחויבויות אחרות, וגם להם יש את כל אלו. אם תאטו קצת את הקצב הם לא יירתעו מזה. לעומתם, אנשים ילדותיים שיש להם קושי בדחיית סיפוקים ורמת ריכוז עצמי גבוהה, בהחלט יירתעו מזה, וסביר שהקשר יסתיים כבר בשלבים הראשונים. ובמקרה הזה – ניצלתם. 3. זירוז אינטימיות כפי שציינתי בסעיף הקודם, קשרים לא בריאים מתחילים בהרבה מקרים כקשרים מאוד אינטנסיביים ועם תחושה מאוד חזקה של חיבור. אנשים רעילים ירצו מהר מאוד להפוך להיות חלק חשוב בעולם שלכם. הם נכנסים לחייכם כמו רוח סערה. זה יכול להתחיל עם שמות חיבה בשלב מוקדם מידי בהכרות, אולי אפילו כבר בסימוסים הראשונים. זה ממשיך עם רצון עז ליצור מגע פיזי, חיבור רגשי עמוק, מחוייבות, מעבר מגורים משותף ואפילו חתונה. אנשים רעילים רוצים מהר מאוד להתקרב ולשלב חיים עם אדם אחר. הם נוטים לייצר תחושה של סיפור אהבה מהסרטים, נפשות תאומות. אתם תרגישו שסוף סוף מצאתם את האדם שמבין אתכם. הם יגידו לכם שאתם מיוחדים, ושאף פעם הם לא הרגישו כלפי אף אחד כמו שהם מרגישים כלפיכם, אתם התשובה לכל מה שהם חיפשו אי פעם. הם יגידו מהר שהם מאוהבים, שהם רואים את העתיד שלהם איתכם, שכבר במבט הראשון הם ידעו שזה זה. בשביל לשכנע אתכם להזדרז ולשלב את חייכם בחייהם הם יגידו לכם שזה נדיר למצוא אהבה בעולם הזה, ושלא כדאי לחכות או לפקפק בזה. השיחות תהיינה ארוכות ועמוקות. אולי כבר בדייטים הראשונים יכולים לעלות נושאים אישיים ורגישים, סיפורי ילדות קשים, או משברים שהם עברו בחיים, והכל לפרטי פרטים. המטרה בחשיפת הסיפורים האלו היא להגביר את האינטימיות ביניכם. אתם, כמובן תרצו לגרום לאדם שמולכם להרגיש בנוח ולכן תחשפו גם אתם סיפור או שניים קשים מעברכם. הם לומדים אתכם, הם רוצים לדעת מה כואב לכם, מהן החולשות שלכם, איפה הם המקומות שבהם אתם חסרי ביטחון. גם פה, הפתרון הוא להאט. לא להיסחף איתם בפנטזיה שהם מנסים למכור לכם, למרות שהיא מאוד אטרקטיבית. נסו "להקליל" את השיחות. אפשר לדבר על למה התגרשתם בכלליות בהתחלה, ובלי לתת את כל פרטי הפרטים של מה שקרה. שימו לב אם האדם שמולכם דוחק בכם לפרטים יותר "עסיסיים" בסיפור. שכן, אם האדם הזה שאתם נמצאים איתו הוא באמת האדם הנכון בשבילכם, יהיה לו חשוב שגם לכם יהיה נוח עם מה שקורה בקשר, והוא לא ידחוק בכם. הוא ישמח להאט את הקצב בשביל שתרגישו יותר בטוחים איתו. אנשים רעילים, לעומת זאת, יגרמו לכם להרגיש שאתם מבאסים אותם, שאולי אתם לא כאלה נפלאים כמו שהם חשבו, שאתם לא זורמים או קטנוניים, וברוב המקרים אם תעמדו על שלכם ותגידו שזה מוקדם מידי לדעתכם לעבור לגור ביחד או להתחתן בעוד חודש, הקשר יסתיים, וגם פה, זכיתם. 4. שיח של קורבן וגיבור בדינמיקות רעילות מתפתח מהר מאוד שיח של קורבן וגיבור. אנשים רעילים מלאים בביקורת עצמית, שאותה הם משליכים על אנשים אחרים. זה יוצר מצב שבו הסיפורים שהם מספרים תמיד דרמטיים ודיכוטומיים: הם או הגיבור או הקורבן בכל הסיפורים שלהם, לפעמים אפילו שניהם יחד. הסיפורים שלהם גדולים מהחיים. הם יספרו לכם שבני הזוג הקודמים שלהם, או מישהו אחר בחייהם שתלטן, אלים, לא מבין אותם, משוגע, או כל הזמן מתנכל להם. הם עצמם, לעומת זאת, אנשים טובים, עדינים, רגישים ומוכשרים שתמיד עוזרים לכולם ועושים את הדבר הנכון. הם יהיו מלאים בביקורת לגבי איך שהמדינה מתנהלת, איך שהמשטרה מתנהלת איך שמקום העבודה שלהם מתנהל, ואם רק יקשיבו להם, הדברים יתנהלו טוב יותר. זה נכון שלרבים מאיתנו יש ביקורת על איך שדברים מתנהלים, וזה בסדר וחשוב להביע את הביקורת הזו, הדגש פה הוא על ה"איך". אם האדם שמולכם מלא בבוז, מירמור וארס כלפי אנשים אחרים, וחושב שרק לו יש את התשובות, זו נורה אדומה. אם אתם שואלים אותו מה בכל זאת טוב במדינה, מקום העבודה שלו או במשפחה שלו, והוא לא מצליח למצוא שום דבר, קחו בחשבון שגם כשאתם תרגיזו אותו הוא לא יצליח להיזכר בשום דבר טוב לגביכם, וזה יכול להיות מסוכן. שיח כזה קיצוני של גיבור וקורבן בא לידי ביטוי כבר בדייטים הראשונים, וזה תמרור אזהרה מהבהב! 5. אי הבנות חוזרות ונשנות קורה שלפעמים, בעיקר בראשיתו של קשר, נוצרות אי הבנות. אי הבנות בין שני אנשים בוגרים בדרך כלל נפתרות בשיח קצר ומכוון פתרונות. אם אי ההבנות נמשכות ולא נפתרות בקלות, זו נורה אדומה. כאן חלה גם עליכם החובה להבהיר את כוונתכם בצורה ברורה במילים, כדי שהצד השני יוכל להבין אתכם. אם עשיתם זאת, ועדין צצות להן אי הבנות, יתכן ויש כאן משהו אחר. אולי האדם שמולכם לא מעוניין להבין אתכם, אלא לדבוק במה שהוא רוצה, ולהציג זאת כאי הבנה. בדינמיקות רעילות מניפולציות הן דבר שכיח. אם האדם שמולכם טוען שוב ושוב שהוא לא הבין אתכם או שאתם לא הבנתם אותו, יש פה רצון לכפות את רצונו בתחפושת של אי הבנה, וזו מניפולציה. אם אתם נתקלים במצב כזה בחייכם, ואתם מתלבטים אם אי ההבנות נובעות מכם, נסו לחשוב על התקשורת שלכם עם אנשים אחרים בחייכם. האם גם איתם אי ההבנות מרובות כל כך? אם לא, כנראה שזה לא אתם. הדליקו לכם נורה אדומה בראש לגבי אותו אדם. במינימום יש כאן חוסר התאמה תקשורתית ביניכם, דבר שיתסכל אתכם לאורך הקשר. במקסימום יש פה מניפולציות והתפלפלויות מילוליות. בשני המקרים עדיף לשחרר את האדם הזה, ולחפש מישהו שהתקשורת איתו יותר זורמת לכם. 6. פער בין מילים למעשים נורת אזהרה נוספת היא פערים בין מילים למעשים. לפני שאנחנו מכירים מישהו לעומק, אנחנו נוטים להעריך אותו על פי המילים שהוא אומר. אבל, ככל שאנחנו מבלים עם האדם הזה יותר ויותר זמן, אנחנו צריכים גם, ואולי אף יותר, להעריך אותו על פי מעשיו והתנהגותו. גם סימן זה מתגלה בכמה דייטים בודדים. לדוגמה, אדם שמעיד על עצמו במילים שהוא נדיב, אבל לא משאיר טיפ למלצרית, או אדם שהעיד על עצמו באתר ההכרויות שהוא אופטימי, אבל בדייט מדבר רק על הקשיים שיש לו בחיים. כאן, כמו במקרה של אי הבנות, זה עניין של דפוס, ומדובר בדפוס שאנחנו יכולים לקלוט כבר מהפגישות הראשונות. אם האדם שמולנו סותר במעשים את מה שהוא מעיד על עצמו במילים, וזה קורה יותר מפעם אחת, זה צריך להדליק לנו נורה. עכשיו, חשוב שנסתכל גם על עצמנו, כי דינמיקות רעילות ומתעללות נוצרות משילוב של שניים, לא מאחד. זה נכון שיש אנשים רעילים בעולם, אבל אנחנו יכולים למנוע את החיבור שלהם אלינו, וכן, כבר בשלבים הראשונים של ההכרות, עוד הרבה לפני שאנחנו מושקעים במערכת היחסים עד כדי משכנתא וילדים. אז מה בנו "מאפשר" את ההתחברות עם אנשים כאלו? 7. הקשבה לאינטואיציה זה המרכיב החשוב והקשה ביותר, והוא קשור בנו ולא באדם השני. לכל בני האדם יש אינטואיציה, ולמרות שכולנו חושבים שנדע לזהות אדם רעיל, אנחנו לרוב טועים. האינטואיציה שלנו היא הכלי המדויק ביותר שיש לנו לשפוט אנשים אחרים כבר מהכרות קצרה, לא המוח החושב. מכירים את זה ששני כלבים רואים זה את זה ממרחק וכבר הם מגיבים זה לזה? הרי להם אין מוח חושב כמו שלנו יש, אז איך הם יודעים אם הכלב הזה, שנמצא במרחק מהם והם מעולם לא פגשו הוא חבר או אויב? הם לא יודעים, הם מרגישים! במילים אחרות, לפני שאנחנו יודעים מיהו האדם שמולנו, אנחנו מרגישים מיהו. במקרה של בני אדם, המוח החושב מפריע לאינטואיציה שלנו לגרום לנו להרגיש, ולנו לפעול על פי התחושה שעולה בנו. פעמים רבות אנחנו מטילים ספק באינטואיציה שלנו, בעיקר כשהסביבה לא מסכימה איתנו או כשאנחנו רוצים מאוד שקשר יצליח. הסביבה יכולה להגיד לנו שאנחנו בררנים מידי וללחוץ עלינו שניכנס כבר לזוגיות. החברה בישראל היא חברה מאוד משפחתית, ומייחסת חשיבות גבוהה להצלחה בתחום הזוגי והמשפחתי. יתכן וגם אנחנו ספגנו ערכים משפחתיים ורוצים כבר "להסתדר", והקולות החיצוניים מהדהדים את הקול הפנימי שלנו. העניין הוא שבחירה נכונה של בן זוג היא קריטית לאורח החיים שלנו, ולא כדאי לגשת לעניין מתוך לחץ ופזיזות, בעיקר כשיש לנו כבר ילדים שיושפעו מהקשר הזה. עדיף לקחת את הדברים לאט עם כל בן זוג חדש ולהקשיב לספקות שעולים עוד בהתחלה. כדאי לוותר על מי שלא מרגיש מתאים גם אל מול החשש להישאר לבד, וגם אם אנחנו לא "בטוחים". אנחנו בדרך כלל נחפש סיבה נראית לעין, או קונקרטית לסיים מערכת יחסים. העניין הוא שסימני האזהרה הברורים למערכת יחסים רעילה בדרך כלל לא באים לידי ביטוי ממש בפגישות הראשונות, אז אנחנו מתעלמים מהאינטואיציה, שהיא אמורפית יותר ומבוססת על תחושות ולא על עדויות קונקרטיות שניתן בקלות להסביר לעצמנו ולסביבה. חשוב מאוד שלא נתעלם ממנה, שנלמד ונתאמן בלהקשיב לה, ושנפעל על פיה. 8. אני לא נבחנת, אני בוחנת כולנו מתרגשים בדייטים הראשונים, כי כל בן זוג פוטנציאלי מפעיל אצלנו פחד מדחיה. אבל, כפי שציינתי קודם, בחירה נכונה של בן זוג לחיים היא קריטית לאיכות החיים שלנו, ולכן לדייטים הראשונים כדאי להגיע בגישה של "בוחנת" ולא "נבחנת". הרי הדייטים הראשונים הם בעצם אודישן לתפקיד החשוב בחייכם, בן הזוג שלכם. חשוב לשים לב לדברים הקטנים: איך הוא מדבר אליכם ולסביבה? האם נראה שהערכים שלכם דומים? האם אתם רוצים דברים דומים בחיים? האם הקצב שלכם תואם? חשוב שתשאלו את עצמכם "האם הוא מוצא חן בעיני?", ולא רק "האם אני מוצאת חן בעיניו?" להגיע עם השאלה: "האם האדם הזה מתאים לי?" במהלך הדייטים הראשונים חשוב לבחון איך אתם מרגישים בסביבתו? האם השהייה עם האדם הזה נינוחה? שאלות חשובות נוספות הן האם נראה שהאיש הזה אוהב ויודע לעבוד בצוות? האם הוא קשוב לסביבה שלו? כדאי כבר בדייטים הראשונים לחוות את בן הזוג הפוטנציאלי במגוון של סיטואציות: איך הוא מתנהג כשהוא מכיר אנשים חדשים לראשונה? איך הוא כשהוא מפסיד? כשעובר עליו יום רע? כשהוא חולה? 9. אני רוצה פרטנר, לא פרוייקט כשאנחנו באים להעריך בן זוג פוטנציאלי, חשוב להגדיר מה אנחנו מחפשים. לא רק את התכונות החיצוניות המדידות, אלא גם את הכוחות ואת האנרגיות שיש לאדם הזה. החיים מביאים לפתחנו אתגרים רבים, ואנחנו רוצים לידינו אדם שיוכל להתמודד איתם, ביחד איתנו. אנחנו רוצים מישהו שרמת התפקוד שלו לא תצנח ברגע שיהיו קשיים ואנחנו נצטרך גם לסחוב אותו על הגב שלנו. מישהו שיוכל גם לעודד אותנו, לעזור לנו ולתמוך בנו. אנחנו רוצים מישהו שיעבוד איתנו, ולא נגדנו כשקשה. דינמיקות רעילות מתאפיינות בחד צדדיות וחוסר איזון. צד אחד תומך, עוזר, ומעודד, בעוד הצד השני מאשים, מבקר ומתקרבן. הדינמיקה הזו ניכרת כבר מהחודשים הראשונים של מערכת היחסים, אז לפני שאנחנו מחליטים שהאדם הזה הוא בן הזוג שלנו, כדאי לוודא שהוא פרטנר ראוי ולא פרוייקט מתמשך. וההפך הוא חשוב גם, ישנן מערכות יחסים רעילות שמתחילות כשאנחנו חלשים. אולי פוטרנו מהעבודה, אולי חווינו אובדן משמעותי במשפחה, בכל אופן קורה משהו בחיים שלנו שגורם לנו להרגיש זקוקים ואנחנו לא חזקים בנקודת הזמן הספציפית הזו. ואז נכנס לחיינו מישהו שתומך בנו, מרעיף עלינו, רוצה לעזור לנו. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים. התחלות כאלה נראות לנו הרבה פעמים רומנטיות, ומהוות סיפור נפלא, משהו מדהים לספר לנכדים בעוד הרבה שנים. אבל, זה בדיוק אותו חוסר איזון שדיברתי עליו קודם לכן, רק הפוך. מהר מאוד יכול האדם התומך והמרעיף לשנות את פניו ולהפוך ביקורתי, מאשים ודורש. חוסר איזון במערכות יחסים מייצר תחושה של עליונות של צד אחד על הצד השני, וזה לכשעצמו רעיל, גם אם שני הצדדים במערכת היחסים לא התכוונו לכך. מערכות יחסים בריאות הן מאוזנות, מההתחלה. אין צד אחד חלש וצד אחד חזק, אין צד אחד שתומך וצד שני נתמך, אין צד אחד עצוב וצד שני מטפל ומשמח. התחלת מערכת היחסים קובעת את הטון להמשך. בתחילת מערכת היחסים ניטעים זרעי ה"ההסכם הלא רשמי" בין השניים. לכן, אם יש חוסר איזון בהתחלה, ימשיך ויהיה חוסר איזון לאורך כל מערכת היחסים. מטפלים ויועצים זוגיים יגידו שאפשר לשנות את הדינמיקה הזו, אבל האמת היא שזה קשה עד בלתי אפשרי וזוגות מעטים מאוד מצליחים. לכן, שימו לב שלא להמשיך מערכות יחסים שיש בה חוסר איזון. חלק מההתאמה בין בני זוג, וניבוי סיכויי ההצלחה של הזוגיות, זה האיזון ביניהם. מחקרים סוציולוגיים רבים הוכיחו זאת. 10. מנטליות של מחסור אחרי שבילינו לא מעט זמן בעולם הדייטינג, וחווינו כבר כמה אכזבות מהמין השני, עלולה להיווצר תחושה של מחסור. מנטליות של מחסור מגולמת במשפטים כמו: "כל הגברים הטובים כבר תפוסים", "כל הנשים רוצות רק כסף", "לא נשארו גברים נאמנים בעולם" ועוד. ואז לאט לאט אנחנו מפנימים את המשפטים האלו ומפנים אותם כלפי עצמנו: "אף גבר לא רוצה אותי כי...", אף אישה לא תרצה אותי כי..." כך המציאות שאנחנו חווים כאילו שוחקת לנו את הסטנדרטים, ופתאום אנחנו מוכנים להסתפק בפחות: בפחות משיכה, בפחות רקע ותחומי עניין משותפים, בפחות תכונות אופי שרצינו, בהתנהגות פחות ראויה כלפינו. רק בשביל למצוא מישהו. רק בשביל שיהיה שם מישהו שנוכל להגיד לעצמנו ולעולם שאנחנו בזוגיות, שאנחנו אהובים. כך אנחנו מתפשרים על החיים שלנו, שכן לבן הזוג שבחרנו יש השפעה מאסיבית על החיים שלנו. בנקודות הקיצון נמצאות אותן דוגמאות של מערכות יחסים רעילות ואלימות שמסתיימות ברצח, אבל ביניהן ובין מערכות היחסים הבריאות נמצאות גם מערכות יחסים שמסתיימות במעילה כלכלית, בדיכאון עמוק או אלו שבהן אנחנו פשוט חיים יחד, אבל לא מאושרים בחלקנו בעולם הזה. הפתרון הוא דווקא להעלות את הסטנדרטים שלנו לבן הזוג הרצוי לנו. לא להתפשר על תכונה אחת או שתיים שלא מצאנו עד עכשיו, כמו המוכנות שלו להינשא ולהקים משפחה או החום שהיא מפגינה כלפי, אלא להסתכל על האדם שמולנו כמכלול של תכונות ולבחון איך כלל התכונות שלו עלולות להשפיע על חיינו אם נבחר להמשיך ולפתח את הקשר. לסיום, חשוב לי לציין שלא סימן אחד או שניים צריך להכריע את ההחלטה האם להמשיך את הקשר ההתחלתי או לסיימו עוד לפני שהספיק להתפתח, אלא מכלול של דברים. תחשבו איפה אתם בחיים שלכם? עד כמה אתם "נואשים" שהקשר הזה (או איזשהו קשר כבר) יצליח? מה אומרת לכם הבטן, האינטואיציה לגבי הקשר הזה? באיזה מקום נמצא האדם שמולכם? מהן היכולות שהוא מפגין? האם הוא מנסה יותר מידי? האם נראה שהוא כבר החליט שאתם זה מה שהוא חיפש כל החיים? האם יש הלימה בין המעשים שלו והמילים שלו? האם נראה שהוא מנסה לזרז מידי את תהליך ההכרות, ולהגיע לשלב שבו הוא לא צריך להתאמץ יותר? האם הוא ילדותי או ביקורתי בתפישות העולם שלו? איזה מן פרטנר הוא יהיה? הקסם נמצא במכלול, ולא בסימן אחד מהסימנים שנתתי פה.  לא מלמדים אותנו את כל זה. אנחנו בדרך כלל לומדים את זה אחרי שכבר חווינו מערכת יחסים רעילה. העניין הוא שלמערכות יחסים רעילות יש השפעה הרסנית על חיינו, ונזק ארוך שנמשך שנים. זה נכון לכל מערכות היחסים, אבל בעיקר למערכות יחסים רומנטיות של פרק ב. כי בשלב הזה של החיים עלינו לחשוב לא רק על עצמנו, אלא גם על הילדים שלנו, שחוו מספיק קושי כשהתגרשנו. עכשיו חלה עלינו חובה לשמור על עצמנו לא רק בשבילנו, אלא גם בשבילם.